לפני מספר ימים שמעתי בבית התינוקות של ביתי את אחת האמהות מבררת על בגד של בנה בן ה-8 חודשים
שלא חזר אליה בסוף יום אתמול. במהלך הבירור תיארה את הבגד "בגד גוף כחול של GAP עם ציור ....".
אני שסיימתי את ענייני יצאתי מבית התינוקות ומספר דקות לאחר מכן יצאה גם היא.
שאלתי אותה בחיוך בשביל מה צריך בנה בגד-גוף של GAP ותשובתה הייתה כי היא אוהבת את הבגדים שלהם.
שאלתי אותה עוד אם לא כואב לה כשהבגדים הללו מתלכלכים או נהרסים.
והיא ענתה שאכן כך. אם כך, ניסיתי להבין, מדוע להלביש לילד או לתינוק בגד שעשוי להגבילו בפעילות,
כדי שלא יתלכלך. היא חייכה חיוך נבוך ולא ענתה.
שיחה זו הזכירה לי כי בתקופה שעבדתי במעון, הורים רבים שלחו את ילדיהם למעון עם בגדים מאוד יפים
וכעסו כשהבגדים התלכלכו. תלונתם הייתה שאלו בגדים מאוד יקרים והכתמים לא יורדים
(כתמי גואש למשל בזמן יצירה או כתמי סלק בזמן הארוחה - למרות הסינר).
אני הדגשתי בכל אחת מאסיפות ההורים "הלבישו את ילדיכם בבגדים פשוטים, בגדים שיאפשרו להם
לשחק בחופשיות גם בחול ובבוץ, ולעבוד בחומרי יצירה, מבלי לחשוש כי בגדיהם יתלכלכו. את הבגדים
היפים הלבישו להם כשאתם מטיילים עימם לאחר שעות הפעילות במעון".
היו הורים שקיבלו והיו הורים שכעסו על דברי.
ואני עדיין תמהה - בשביל מה לשלוח את הילדים לגן, למעון או לכל מקום אחר בו הוא אמור לפעול ולשחק
ותוך כך גם להתלכלך, עם בגדים יקרים, ולהזכיר לו כל הזמן להזהר.
למה לא לאפשר לילד להנות מהפעילות מבלי לחשוש מה"לכלוך"?
"סוף הוא התחלה חדשה..."
לפני 15 שנים
