יום רביעי, 5 במאי 2010

אינטרנט בגן הילדים - נחוץ או מיותר?

בעקבות מאמרם של ניר-גל ונור על למידה בסביבת אינטרנט בגני ילדים שקראנו לאחרונה, אני מודה שוב על כך שאני מתמקדת במרבית שנות עבודתי בקטנטנים (לידה עד שלוש).
אני אסביר.
לדעתי, אני לא חושבת (וכתבתי זאת במספר מקומות כבר) שיש לילדים הצעירים צורך כל-כך גדול בשימוש באינטרנט. ואני מתכוונת גם לילדי גן (4-6).
נכון שבסרטון קודם ראינו את יתרונות הלוח החכם וגם לאינטרנט יש יתרונות אבל אני מאמינה גדולה בילדות המוקדמת הטבעית ובאינטראקציה של הילד עם המבוגרים ועם הסביבה.
והאינטרנט לא ממש יכול לספק זאת, לדעתי.
אז אמרתי בעבר ואומר זאת שוב, צריך לאפשר להם לטפס ולרוץ, לקפוץ ולשחק בחול והכי חשוב - לפתח את הדמיון. המחשב והאינטרנט לא יעלמו, הם יהיו שם גם כאשר ילמדו בבית הספר.
כי שנות ה"תמימות" לא יחזרו.

4 תגובות:

הילה בוך אמר/ה...

היי איריס,
אין ספק שיש הרבה דברים חשובים הרבה יותר מגלישה באינטרנט. ונכון שבגיל הצעיר זו חשיפה לא פשוטה שזקוקה להדרכה צמודה. אבל יחד עם זאת הילדים נחשפים אליה בדרך זו או אחרת ... המחשב אכן מצוי בכל פינה. אז יש טעם, כן לעלות אותו לסדר היום לא כדבר עיקרי אלא כמשני שעם הזמן בטוח יהפוך להיות מאד עיקרי בחיי הילדים.
וחוץ מזה המחשב ( תוכנות ולאו דווקא אינטרנט) פותח בפני הילד הזדמנות ללמידה שונה. שהרי כל ילד לומד אחרת ... וגם בגן את יכולה להבחין בילדים ש"שורצים" ליד המחשב לעומת אחרים שחולפים על פניו...
הילה

אנונימי אמר/ה...

היי איריס,
אני מסכימה איתך שחשוב מאד לתת לילדים לרוץ, לטפס, ולשחק עם הבובות ובארגז בחול, אך כפי שכותבת הילה המחשב מצוי בכל בית ובכל מקום ולא ניתן להתעלם ממנו. ניתן לראות את המחשב כמו "שפעם".. לפני שנים רבות התייחסו לטלוויזיה, הוידאו או הדי.וי.די .... ומי יודע איזה מכשיר יהיה בעתיד, חשיפה לכל המכשירים הללו חייבת להיות בהדרכה ובפיקוח מבוגר.(ולשמור על מינון נכון!!!!!).
שרית

מירבי אמר/ה...

יש שהו כל מה שכל אחת מכן אומרת וכרגיל הדות חלוקות לכאן ולכאן, אני מסכימה עם הילה שיש ילים שחולפים על פניו והוא לא קיים בשבילם, כן ילדים כאילו דווקא כן הייתי מתקשת שיתנסו, אבל יש ילדים ויש לי כאילו בגן שלא מעוניינים לקום מהמחשב, ילדים כאילו הייתי בכלל מרחיקה קצת או ממתנת את שהותם מול המחשב.
וכמו כל דבר בחיים איזון, איזון, איזון...

איריס אמר/ה...

תודה בנות על תגובותיכן-
נתתי כבר במקום אחר את בני כדוגמה ואכתוב זאת כאן שוב. כשהיה קטן רצו ה"סבים" לקנות לו מחשב וקומפי כי יש תוכנות לילדים החל מגיל שנה ....
והילד לא התעניין אפילו בטלויזיה. בסביבות גיל שלוש וחצי בעקבות סיפורים של חבריו, נורא ביקש מחשב - אז הוא קיבל מחשב עם קומפי ועוד תוכנות ליום הולדת ארבע.
אז הוא שיחק במחשב במשך חודשיים (פעם או פעמיים בשבוע) ובזה זה נגמר. לאחר תקופה הוצאנו את המחשב מחדרו ושמנו כוננית אחרת.
הוא הבחין בכוננית אבל הוא לא שם לב שהמחשב לא שם.
כל כך המחשב היה "חסר" לו....
היום אם מדי פעם הוא מבקש (והוא לא..., אני מציעה ולרוב הוא מסרב) אז אני מאפשרת לו לשחק במחשב שלי.
מה גםשיש להם מחשב גם בגן וביררתי וגם שם הוא בקושי ניגש. אני לא ממהרת לשום מקום הוא יספיק להכיר את המחשב בבית הספר - לא תהיה לו ברירה.